You're already on-line, you might as well learn a little Torah. If you are like me you have difficulty following the משא ומתן of the Gemara. I'm interested in seeing if the blog format will aid in gaining a mental conception of the Talmudic discussion.
Tuesday, June 10, 2008
גיטין עט:א, פרק הזורק
היתה עומדת על ראש הגג, וזרקו לה, כיון שהגיע לאויר הגג, הרי זו מגורשת.
הוא מלמעלה, והיא מלמטה, וזרקו לה, כיון שיצא מרשות הגג, נמחק או נשרף, הרי זו מגורשת
1) הא דאמר רבי "קלוטה כמי שהונחה" ופליגי רבנן עליה. הני מילי? לענין שבת, אבל הכא משום אינטורי הוא, ומינטר.
2) והא דטמר רב חסדא, "נעץ קנה ברשות היחיד ובראשו טרסקל, וזרקו ונח על גביו, אפילו גבוה מאה אמה חייב, לפי שרשות היחיד עולה עד לרקיע." הני מילי? לענין שבת, אבל הכא משום אינטורי הוא, והוא לא מינטר.
3) והא דאמר רב יהודה אמר שמואל, "לא יעמוד אדם בגג זה ויקלוט מי גשמים מגגו של חבירו, שכשם שדיורין חלוקין מלמטה, כך דיורין חלוקיו מלמעלה." הני מילי? לענין שבת, אבל לענין גט משום קפידא הוא וכולי האי לא קפדי אינשי
שתי חצרות זו לפנים מזו. פנימית שלה וחיצונית שלו, ומחיצות החיצונות עודפות על פנימיות, וזרקו לה, כיון שהגיע לאויר מחיצות החיצונה, הרי זו מגורשת. מאי טעמא? פנימית גופה במחיצות החיצונה קא מינטרה.
מה שאין כן בקופות: שתי קופות זו בתוך זו, פנימית שלה וחיצונה שלו, וזרקו לה, אפילו הגיע לאויר פנימית אינה מגורשת. מאי טעמא? דהא לא נח. וכי נח, מי הוי? כליו של לוקח ברשות מכור הוא. הכא במאי עסקינן בקופה שאין לה שוליים
20 comments:
והא לא מנטר
אמר שמואל,
"בגג שיש לו מעקה עסקינן
"
אבימי אמר,
הכא בפחות משלשה סמוך לגג עסקינן, דכל פחות משלשה סמוך לגג כגג דמי
הוא מלמעלה
והא לא מנטר
?
אמר שמואל,
"כגון שהיו מחיצות התחתונות עודופות על העליונות
"
א"ר אושעיא,
"כגון שהיו מחיצות התחתונות עודופות על העליונות
"
א"ר יוחנן,
"כגון שהיו מחיצות התחתונות עודופות על העליונות
"
לעולא-
כמאן? כרבי!
דאמר, "קלוטה כמי שהונחה דמיא
"
לר' אבא-
אפילו תימא רבנן, עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי אלא לענין שבת, אבל הכא משום אינטורי הוא, והא קא מינטר
א"ר יוחנן,
"כגון שהיו מחיצות התחתונות עודופות על העליונות
"
לר' אסי--
כמאן? כרבי!
דאמר, "קלוטה כמי שהונחה דמיא
"
ירא--
אפילו תימא רבנן, עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי אלא לענין שבת, אבל הכא משום אינטורי הוא, והא קא מינטר
נמחק
אמר רבה בר אביה,
"לא שנו אלא שנמחק דרך ירידה, אבל נמחק דרך עלייה, לא. מאי טעמא? מעיקרא לא למינח קאי
"
נשרף
אמר רבה בר אביה,
"לא שנו אלא שקדם גט לדליקה, אבל קדמה דליקה לגט, לא. מ"ט? מעיקרא לשריפה קאזיל
"
רשויות חלוקות בגיטין
לרבא--
מנא ליה לסבא (רב חסדא) הא
?
מתני'. היא היתה עומדת על ראש הגג, וזרקו לה, כיון שהגיע הגט לאויר הגג, הרי זו מגורשת.
במאי עסקינן?
אילימא בגג דידה וחצר דידה, למה לי אויר הגג?
אלא, בגג דידיה וחצר דידיה, כי הגיע לאויר הגג, מאי הוי?
אלא פשיטא בגג דידה וחצר דידיה.
אימא סיפא: הוא מלמעלה וזרקו לה, כיון שיצא מרשות הגג, נמחק או נשרף, הרי זו מגורשת.
ואי בגג דידה וחצר דידיה, אמאי מגורשת?
אלא בגג דידיה וחצר דידיה.
רישא בגג דידה וחצר דידיה, סיפא בגג דידיה וחצר דידה?
אלא לאו, דאושלה מקום, דחד מקום מושלי אינשי, תרי מקומות לא מושלי אינשי
מידי איריא?
דלימא הא כדאיתא והא כדאיתא? רישא בגג דידה וחצר דידיה, סיפא בגג דידיה וחצר דידה
!
שלש מדות בגיטין.
1) הא דאמר רבי "קלוטה כמי שהונחה" ופליגי רבנן עליה. הני מילי? לענין שבת, אבל הכא משום אינטורי הוא, ומינטר.
2) והא דטמר רב חסדא, "נעץ קנה ברשות היחיד ובראשו טרסקל, וזרקו ונח על גביו, אפילו גבוה מאה אמה חייב, לפי שרשות היחיד עולה עד לרקיע." הני מילי? לענין שבת, אבל הכא משום אינטורי הוא, והוא לא מינטר.
3) והא דאמר רב יהודה אמר שמואל, "לא יעמוד אדם בגג זה ויקלוט מי גשמים מגגו של חבירו, שכשם שדיורין חלוקין מלמטה, כך דיורין חלוקיו מלמעלה." הני מילי? לענין שבת, אבל לענין גט משום קפידא הוא וכולי האי לא קפדי אינשי
שתי חצרות זו לפנים מזו. פנימית שלה וחיצונית שלו, ומחיצות החיצונות עודפות על פנימיות, וזרקו לה, כיון שהגיע לאויר מחיצות החיצונה, הרי זו מגורשת. מאי טעמא? פנימית גופה במחיצות החיצונה קא מינטרה.
מה שאין כן בקופות: שתי קופות זו בתוך זו, פנימית שלה וחיצונה שלו, וזרקו לה, אפילו הגיע לאויר פנימית אינה מגורשת. מאי טעמא? דהא לא נח. וכי נח, מי הוי? כליו של לוקח ברשות מכור הוא. הכא במאי עסקינן בקופה שאין לה שוליים
Post a Comment